דחיית ערעור נגד הכ"ד וגז"ד למורשע ב-14 עבירות לפי פקודת מס הכנסה

השופט עודד גרשון :

1.         המערער וחברת מקלדה סלים בע"מ (להלן - "החברה"),שהוא מנהלה, הועמדו לדין בבית משפט השלום בחיפה והואשמו, על פי כתב האישום המתוקן,  בעבירה של אי העברה במועד של מס שנוכה, 14 עבירות לפי סעיף 219 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 (להלן - "הפקודה") בקשר עם סעיף 224א לפקודה.

בית המשפט קמא (כב' השופט זאיד פלאח) שמע ראיות והחליט, בסופו של יום, להרשיע את שני הנאשמים שהיו לפניו בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום. 

עתה לפנינו ערעורו האישי של המערער. 

2.         האישום

בכתב האישום המתוקן נטען כי החברה היתה בזמן ביצוע העבירות המיוחסות לה, חברה פרטית שעיקר עיסוקה בעבודות עפר, והיא העסיקה עובדים וקבלני משנה.

המערער, כך נטען בכתב האישום, היה בעת ביצוע העבירות בעל תפקיד אחראי בחברה.

בכתב האישום נטען כי שני הנאשמים, היינו, המערער והחברה, היו חייבים לשלם לפקיד השומה, עד ה- 15 בכל חודש, את המיסים שניכו במקור מהמשכורת ו/או מהתשלומים אותם שילמו בחודש הקודם לעובדי החברה ו/או לקבלני המשנה שהעסיקה, כקבוע בתקנות שהותקנו בכח סעיף 166 לפקודה.

עוד נטען בכתב האישום כי שני הנאשמים, בלי הצדק סביר, לא העבירו לפקיד השומה במועד, על פי הפקודה והתקנות שמכוחה, את המיסים שניכו מהמשכורת ומהתשלומים לקבלני משנה, בסך כולל של 944,443 ש"ח  [ ניכויים בגין 14 חודשים מחודש ינואר 1998 ועד לחודש מאי 1999 (כולל)].

3.         תשובת הנאשמים לאישום

מלכתחילה נדון התיק הפלילי בפני כב' השופט שאנן.  בישיבה שהתקיימה בפני כב' השופט שאנן ביום 20.3.01 כפר המערער בעובדות כתב האישום וסניגורו דאז הסביר כי "הכפירה היא רק לגבי העובדה שהנאשם היה מנהל פעיל בחברה זו בתקופות הרלבנטיות".   

לאחר מכן הועבר התיק לטיפולה של כב' השופטת הילה כהן.

בישיבה שהתקיימה בפני כב' השופטת כהן ביום 4.5.04, התייצב עו"ד חדש בשם הנאשם, עו"ד רפאל כהן. עו"ד כהן מסר בישיבה האמורה "כפירה מפורטת לכתב האישום המתוקן" כדלקמן:

הסניגור הודיע כי המערער כופר בנטען בסעיף 2  לכתב האישום.  לדבריו, "התפקיד של הנאשם בחברה היה תפקיד של מי שאחראי על ביצוע העבודות בשטח מול הפועלים וכיו"ב. לא היה לו כל קשר לענייני כספים והנהלת החשבונות של החברה. מנכ"ל נאשמת 1 היה אביו המנוח של נאשם 2".   הסניגור הודה בכך שהחברה העסיקה עובדים וקבלני משנה. הסניגור טען כי המערער לא היה עוסק או נישום על כן לא ברור כיצד היה חייב לשלם כספים שהוא ניכה.  לטענתו, "אין טענה שמי שאינו נישום צריך בעצמו לנכות או לשלם בגין חבות  של חברה שבה הוא עובד ולא משנה מה תפקידו".  

הסניגור כפר בשם הנאשמים בכך שהנאשמים לא העבירו, בלי הצדק סביר, לפקיד השומה, את המיסים שניכו מהמשכורות ומהתשלומים לקבלני משנה.

ביום 4.9.05 הועבר התיק לטיפולו של כב' השופט זאיד פלאח.

כב' השופט פלאח שמע את הראיות בתיק והכריע את הדין ביום 21.11.06.

4.         הכרעת דינו של בית משפט קמא

א.         בית המשפט קמא קבע בהכרעת דינו,  על פי עדותה של עדת התביעה הגב' ברוריה אהרון, כי החברה לא העבירה את המס המגיע בגין תשלומים ששולמו לעובדים ולקבלני משנה בגין החודשים ינואר עד יוני 1998, וכן מחודש אוקטובר 1998 ועד לחודש מאי 1999 - סך הכל 14 חודשים.

            בית המשפט ציין כי -